כבר מגיל צעיר היה לי ברור שאינני מצליחה להידחס לתבניות שמישהו אחר יצר.

בגיל 20 הגעתי לשנקר כמעצבת אופנה מחוננת. כשכולם עיצבו חליפות לפי הז׳ורנלים, אני עיצבתי בגדים של שֵׁדוֹנֵי יַעַר.

המורות שלי אמרו לי שאם אמשיך כך, אין לי מקום שם.

אז הלכתי.

פשוט לא יכולתי לבגוד בעצמי.

הנאמנות הזאת לעצמי לא תמיד הייתה קלה, ובטח לא תמיד הייתה נוחה.
לאורך הדרך חיפשתי תשובות בהרבה מקומות – בעולמות הרוח, המיסטיקה, התודעה והאנרגיה.
חלק מהכלים שפגשתי היו מופלאים, וחלק מהמקומות לימדו אותי דווקא מה לא:

לא להפקיד את האמת שלי בידיים של אף אחד אחר.

מאז ברור לי שידע שווה באמת הוא כזה שמחזיר לאדם את הכוח שלו.ידע שאינו מטפח תלות במורה, שיטה או “אמת אחת".

במשך שנים חיי נראו נפלא מבחוץ.  ליוויתי אנשים, למדתי וחקרתי עולמות של תודעה, אנרגיה וריפוי. אבל בפנים הרגשתי שאני חיה ליד החיים שלי.

היה בי פער כואב בין מה שידעתי על עצמי, על היכולות שלי ועל מה שאני יכולה לתת לעולם –

לבין מה שהצלחתי לחיות בפועל.

והפער הזה, כמו שאני יודעת היום, הוא אחת הצורות הכי מתוחכמות של תקיעות.

אני מכירה מבפנים את המקום של לדעת כל כך הרבה, להבין את עצמי, ואפילו לעזור לאחרים – ועדיין יש חלק בחיים שלא מצליח לזוז.

לכן, בעבודה של עם אנשים, אני לא מסתפקת בעוד תובנה. אני מגיעה איתם למקום שבו משהו באמת משתנה.

ב־2011 הכרתי את העיצוב האנושי – חתיכת הפאזל החסרה שחיפשתי. פתאום הבנתי שלא חסר בי משהו. פשוט ניסיתי לחיות לפי הוראות הפעלה שאינן מתאימות למי שאני.

זה היה רגע של חזרה הביתה.

מאז, דרך התהליך האישי שלי,ודרך המסעות עם הלקוחות שלי שלי, הבנתי שלכל אדם יש מודל הצלחה אישי –
קצב משלו, דרך קבלת החלטות שנכונה לו, מבנה פנימי, גאונות ייחודית.

ועם השנים הבנתי שזה לא מספיק לדעת איך נכון לנו לפעול. צריך גם לפגוש את כל מה שלא מאפשר לנו לחיות את זה בפועל.

היום, לאחר 27 שנים של ליווי מאות אנשים בתהליכי שינוי, צמיחה והגשמה, אני משלבת את חוקי עיצוב המציאות שחקרתי לעומק, עם הדיוק של העיצוב האנושי, כדי לעזור לאנשים להפסיק לדחוף קירות, לפגוש את מה שבאמת מחזיק אותם במקום, ולהתחיל ליצור אם חייהם מתוך מי שהם באמת.

הוכשרתי כאנליסטית מוסמכת מטעם בית הספר הבינלאומי לעיצוב האנושי, ובעוד הכשרות בתחומי פנג שואי וטיהור המרחב, רייקי, EMF, הו׳אופונופונו, העבודה של ביירון קייטי ועוד כלים ושיטות רבות.

אבל הכלים הם לא המרכז. אלא היכולת שלי לראות את האדם שמולי, להרגיש איפה הוא באמת נמצא, ולדעת מתי להחזיק, מתי לדייק ומתי לזעזע.

מתוך המסע המדהים והעמוק הזה שלי, נוצר מודל ג.א.י.ה.

מודל ג.א.י.ה. – הדרך מהתקיעות אל ההגשמה.

אני לא כאן כדי ללמד אותך להיות כמוני.
אני כאן כדי לעזור לך להפסיק לחיות על יד עצמך, לגלות את התדר הייחודי שלך,

ולחזור אל הדרך שנכונה לך באמת.

אני מביאה לתהליך עומק תודעתי ורוחני, דיוק מכני וניסיון של 26 שנים.

אני מביאה מרחב בטוח להפקיד בו את המקומות שלא קל להביא החוצה – פחד, בושה, בלבול, כאב, כמיהה, וגם את החלק שכבר עייף מלהיות חזק.

אבל לא פחות חשוב, אני מביאה מחויבות מעשית.

לא להישאר בהשראה.
לא לצאת מהמפגש בתחושת “וואו” ולחזור לאותם חיים.
אלא להוריד את הקסם לקרקע.

ולפעמים כן, זה אומר גם לזעזע בעדינות.
או לא כל כך בעדינות.

אני אחזיק אותך באהבה גדולה, אך לא אלטף לאגו שלך את הראש, בזמן שהוא מנהל לך את החיים 😉

באתי לעזור לך להתעורר, לבחור, לזוז – ולהתחיל לחיות את מה שאת כבר יודעת שמבקש להתגשם דרכך.